השלמת גזר דינו של ממונה אזורי של יחידת מע"מ לשעבר בעבירות של הפרת אמונים ועוד

הרקע הכללי וכתב האישום

1.      הנאשם כיהן בתפקידים בכירים ברשות המסים, באגף מכס ומע"מ. בתפקידו האחרון עמד בראש יחידות מע"מ ת"א 1 ו-2.

         כתב האישום שהוגש נגד הנאשם מייחס לו עבירות שעבר במסגרת מילוי תפקידו כעובד הציבור.

2.      בכתב האישום שלוש פרשות עובדתיות בשלושה אישומים. שניים מהם - האישום הראשון והאישום השלישי - עוסקים בשימוש שעשה הנאשם במידע ובנתונים אשר נאגרו במחשב אגף מכס ומע"מ (שע"מ, להלן: "מאגר הנתונים"), נתונים ומידע שהנאשם מורשה היה להשתמש בהם במסגרת תפקידו האמור. הנאשם הואשם בכך שבמסגרת קשריו ומפגשיו התכופים עם ידידו גבי אפללו הנזכר באישום הראשון, ובמפגש עם ידידו עו"ד שמואל קליין, כמפורט באישום השלישי, הוא נעתר לפניותיהם, ובתאריכים שונים מסר להם מידע ונתונים מתיקיהם של עוסקים מורשים השמורים במאגר הנתונים, למרות חובת הסודיות שחב בה הנאשם לפי סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ"), ובניגוד לה, וכן, בידיעה שהשניים אינם רשאים לקבל את המידע והנתונים המבוקשים, כאמור, משום שהם לא ייצגו את העוסקים, ולא עמדו בקריטריונים הקבועים לצורך כך בחוק מע"מ.

3.      המאשימה טענה באישום הראשון, כי במוסרו לאפללו את המידע והנתונים ביחס לעשרה עוסקים מורשים, הפר הנאשם את חובת הסודיות הקבועה בסעיף 142 לחוק מע"מ; וכי בעשותו כן הוא עבר עבירות של הפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין" ), ופגיעה בפרטיותם של העוסקים, לפי הסעיפים 2(7) ו-5 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות" ) .

הוא הדין באישום השלישי, שבו טענה המאשימה, כי הנאשם מסר בתאריך 2.3.05 לעו"ד קליין, לפי בקשתו, נתונים ומידע עסקיים מתוך מאגר הנתונים לגבי העוסק א.ב., בידיעה שעוה"ד קליין אינו מייצג את העוסק, אלא מעוניין לפגוע בו. לטענת המאשימה, עשה בכך הנאשם שימוש שלא כדין בסמכויות שהוקנו לו בתוקף תפקידו, הוא הפר את חובת הסודיות הקבועה בסעיף 142 האמור, הפר את האמון שניתן בו כעובד הציבור, לפי סעיף 284 לחוק העונשין, ופגע בפרטיותו של העוסק, כאמור בחוק הגנת הפרטיות.

4.      האישום השני בכתב האישום עוסק בהחזר הוצאות ביטוח הרכב הפרטי של הנאשם. באישום זה טענה המאשימה, כי בשנים 2002 ו-2003, ניסה הנאשם לקבל במרמה מהמדינה החזר הוצאות ביטוח מקיף לרכבו הפרטי, והסתייע בכך בפוליסות ביטוח כוזבות שסיפק לו לבקשתו סוכן הביטוח ליאור אסולין, ואשר כללו סכומי ביטוח מוגדלים בכזב. עוד נטען באישום זה, כי בשנת 2005 צלח ניסיונו של הנאשם, ולאחר שהגיש פוליסת ביטוח מוגדלת הוא קיבל במרמה מהמדינה, באמצעות הפוליסה הכוזבת שהנפיק לו סוכן הביטוח, החזר הוצאות ביטוח בסכום העולה על הפרמיה ששילם לסוכן הביטוח בפועל. בגין אלה, יוחסו לו עבירות של קבלת דבר במרמה וניסיון לקבל דבר במרמה, לפי סעיף 415 וסעיף 25 לחוק העונשין.

הכרעת   הדין

5.      לאחר שמיעת ההוכחות הורשע הנאשם בעבירות המיוחסות לו בשלושת האישומים. בהכרעת הדין קבעתי, כי התשתית הראייתית שהונחה ביחס לכל אחד ואחד מהאישומים, הוכיחה מעבר לכל ספק סביר, כי הנאשם עבר את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

         5.1       בהתייחס לאישום הראשון נקבע, כי במסגרת מפגשים שקיים הנאשם עם אפללו, ידידו, הוא שוחח עמו אודות עוסקים מורשים [שמותיהם בר"ת: מ.מ., ג.ק., החברה ס' 82, מ.מנ., נ.ה., ב.א., מ.א., ד.י. ו- ד.ב.י.], הגם שאפללו לא ייצג איש מהעוסקים, והנאשם ידע זאת. הנאשם הורשע בכך שבמהלך השיחות ובעקבותיהן, הוא עשה שימוש שלא כדין בהרשאה שהוענקה לו, בדק במאגרי הנתונים של רשות המסים את נתוני העוסקים ואת תיקיהם, וסיפק לאפללו, שלא כדין, נתונים ומידע לגבי תשעה מהעוסקים.

         הנאשם הורשע באישום הראשון ב הפרת הסודיות שחב בה מכוח סעיף 142 לחוק מע"מ (ריבוי עבירות); ב הפרת האמון שניתן בו כעובד הציבור לפי סעיף 284 לחוק העונשין (ריבוי עבירות, ללא רכיב המרמה); וב פגיעה בפרטיותם של חמישה מהעוסקים, לפי הסעיפים 5 ו-2(7) לחוק הגנת הפרטיות.

         הנאשם זוכה מהעבירות הנ"ל ככל שנגעו בשיחות שקיים עם אפללו ביחס ל יניב כהן.

         5.2       בהתייחס לראיות שהניחה המאשימה לגבי האישום השלישי, קבעתי, כי הוכח מעבר לכל ספק סביר, כי לבקשת ידידו, עו"ד קליין, בדק הנאשם במאגר הנתונים של רשות המסים מידע ונתונים לגבי העוסק א.ב., ומסר לקליין נתונים אישיים ועסקיים לגביו, על אף שידע כי האחרון אינו מייצג את א.ב., אלא מעוניין לפגוע בו. הנאשם הורשע ב הפרת הסודיות שחב בה מכוח סעיף 142 לחוק מע"מ; ב הפרת אמונים כעובד הציבור (ללא רכיב המרמה), לפי סעיף 284 לחוק העונשין; וב פגיעה בפרטיותו של העוסק, לפי הסעיפים 5 ו-2(7) לחוק הגנת הפרטיות.

         5.3       ביחס לאישום השני קבעתי, לאור התשתית הראייתית שהונחה, כי הוכח מעבר לכל ספק סביר, שבכל אחת מהשנים 2003 ו-2004, ניסה הנאשם לקבל מהמדינה החזר הוצאות ביטוח רכב במרמה, כשהוא טוען במרמה בפני החשבות במשרדו שביטח את רכבו בביטוח מקיף - 8800 ש"ח בשנת 2003, ו-6619 ש"ח בשנת 2004, סכומים שאינם אמת. עוד נקבע בהכרעת הדין, כי הוכח מעבר לכל ספק סביר, שבשנת 2005 טען הנאשם במרמה בפני החשבות במשרדו, כי שילם סך כולל של 7772 ש"ח בגין הוצאות ביטוח רכבו (חובה ומקיף), בידיעה שהסכום הכולל נמוך בהרבה. הנאשם הורשע בכך שקיבל מהמדינה במרמה החזר הוצאות ביטוח רכב בסכום גבוה מהסכום ששילם בפועל, ועבר עבירות לפי הסעיפים 25 ו-415 לחוק העונשין.

טיעוני המאשימה  לעונש

6.      באת כוח המאשימה, עו"ד ר' שיפמן, רואה בחומרה את העבירות שעבר הנאשם ובהן הורשע ואת הנסיבות הכרוכות בהן. בטיעוניה עמדה התובעת על מעמדו הבכיר של הנאשם ברשות המסים, מעמד שהקנה לו נגישות בלתי מוגבלת לצבר נתונים עצום אודות אזרחי המדינה ופרטיהם האישיים; בצבר נתונים זה ראתה ב"כ המאשימה נכס שמור ביותר שהופקד בידי הנאשם במסגרת תפקידו.  ועמדה על האמון הרב שניתן בנאשם, אשר כמידת בכירותו כך מידת האמון שניתנה בו. לא רק זאת, אלא שבמסגרת תפקידו מוסמך היה הנאשם גם להכריע לגבי הסדר חובותיהם של עוסקים, לרבות, הפחתת החובות וצורת התשלום.

7.                  לטענת ב"כ המאשימה, בהבל פה וכדבר שבשגרה מסר הנאשם לאפללו ידידו מידע ופרטים אישיים ועסקיים אודות עוסקים רבים והתנהלותם מול רשויות המס; כך, גם מסר לידידו עו"ד קליין מידע אודות עוסק אחר, בידיעה שעו"ד קליין דורש את רעתו של העוסק. לא אחת, העמיד הנאשם עצמו במצב של ניגוד עניינים. בעשותו את כל אלה, נטען, הפר הנאשם את האמון הרב שניתן בו במסגרת תפקידו; הוא מעל בחובותיו כעובד מע"מ ובסודיות שחלה על המידע ונתוני המחשב, אשר חשיבותה רבה ומיוחדת, ופגע קשות בערך הפרטיות של העוסקים.

8.                  ב"כ המאשימה מיתנה במידת מה את טיעוניה ביחס לחומרת ההרשעה נשוא האישום השני; ועם זאת, ביקשה שיינתן משקל רב לחומרה להתנגשות בין טוהר המידות המתחייב מתפקידו של הנאשם לבין טענות המרמה שטען במטרה לקבל מהמדינה כספים במרמה, שנה אחר שנה.

9.      בהסתמכה על מדיניות הענישה בעבירות דומות שביצעו עובדי ציבור, בכירים ואחרים, בנסיבות דומות, ענישה שעיקרה עונשי מאסר בפועל ומאסרים על תנאי [כגון: ע"פ (מחוזי ת"א) 70937/08 ליבוביץ' נ' מדינת ישראל; רע"פ 2852/09 ליבוביץ' נ' מדינת ישראל; ע"פ (מחוזי באר-שבע) 7369/06 מדינת ישראל נ' אסדי עלי; ע"פ (מחוזי ת"א) 71363/05 סילברמן נ' מדינת ישראל; רע"פ 3484/07 סילברמן נ' מדינת ישראל; ע"פ (מחוזי ירושלים) 9121/05 יונה כהן ואח' נ' מדינת ישראל; וכן, רע"פ 7270/05 יונה כהן נ' מדינת ישראל (שעסק בעבירות שעניינן שימוש שלא כדין במאגרי מידע ופגיעה בפרטיות); רע"פ 8662/06 ברמן נ' מדינת ישראל, תקדין עליון 2006(4), 2359], עתרה ב"כ המאשימה לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל, לא לנשיאה בעבודות שרות, מאסר על תנאי וקנס כספי.